בתרווד כשפיה 65 המרד הערבי, שלווה בשביתת מסחר גדולה, הניע את קברניטי היישוב לקדם משק המבוסס על תוצרת עצמית . היה זה זמן קצר אחרי שהקיבוצים נטשו את חזון המשק האוטרקי ונטעו בשדותיהם פרדסים כדי להצטרף ליצואני התפוזים . רוחות המלחמה באירופה גרמו לירידה בביקוש לפירות מיובאים, וכך קרה שהארץ מלאה תפוזים "עבריים" ללא דורש . התזונאיות וכותבות המתכונים נקראו לדגל ועשו כל מאמץ לסייע לפרדסנים להתגבר על המשבר . התפוז מזוהה כל כך עם המשק העברי, עד שנדמה שמאז ומעולם סימל את היישוב היהודי ואת המפעל הציוני . ואכן מאז העלייה הראשונה היו הפרדסים אחד הענפים המרכזיים במשקים ובישובים שייסדו המהגרים . עם זאת, קריאה במדריכי תזונה ובספרי בישול מן העשור השני והשלישי של המאה מגלה ממצאים מפתיעים . התפוזים זוכים בהם לאזכורים ספורים בלבד, וברור שהם לא היו חלק מן החזון של התזונאים העבריים הראשונים לתפריט מקומי . אחד הטקסטים המוקדמים ביותר שנכתב כמדריך תזונה בעברית, "גן הירק של האיכר" שהתפרסם ב- 1917 , לא מזכיר כלל תפוזים . הדוגמה שמספק המדריך ל"מנה אקונומית ומספיקה" מציגה את התפריט של תלמידי מקווה ישראל שכלל לחם...
אל הספר