51 אבותיו הלכו בוודאי במרחבים הפתוחים ועשירי הצומח והחי שבין נחל איילון לירקון . אבל העולם הולך וצר . גם עולמנו : לכאורה אנו מתרחבים על חשבון התנים, אבל למעשה גם לנו לא נוסף מרחב . גם צפיפותנו גוברת . יש בספר משלי ( כא, ט ) דימוי לצפיפות : "טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת מִדְיָנִים וּבֵית חָבֶר" . הצירוף "בית חבר" לא ברור לגמרי, ואולי הכוונה לבית שיש בו אנשים רבים . ואולי חל שיבוש וצריך היה להיות "בבית חבר" . על כל פנים, הפסוק אומר שעדיף לגור על פינת הגג מלגור בבית שיש בו בת זוג שוחרת מדון . לענייננו חשובה הרישא : "לָשֶׁבֶת עַל פִנַּת גָּג" . זהו דימוי של מי שנדחק עד לקצה, למרחב שהוא כה צר עד שהוא תמיד בסכנת נפילה, חשוף לאקלים, על הקצה . כפירושו של ה"מצודת דוד" : "מבלי מחסה מזרם וּמִמָּטָר" . מבטו של התן מובס . הוא משפיל ראש ונסוג . הוא רצה לזוז מעט על פינת הגג המשופעת שלו, נתקל בי, ונחסם . היקום מלא מקום . בשמים שאליהם אני פונה אחרי היעלמו יש מקום בשפע . נקודות אור נחות על הגג הגדול של עולמנו ומרמזות על עומק המרחב . כמה מעט מקום נותר מכל זה לתן אחד ולראשו המורכן . הוא נכנע...
אל הספר