המערה

• 18 • עטלפי חרקים, אך גם במערות של עטלפי פירות יש ריח חריף של אמוניה, מה גם שפעמים רבות עטלפי חרקים ועטלפי פירות מתגוררים במבנה משותף ) . החומר האורגני ברצפת המערה קרוי גוּאנוֹ ( לשלשת ) , והוא חומר דשן עשיר מאוד הנמכר במחיר גבוה ( חומרי דישון כימיים הם זולים יותר ) . ייתכן שאת החסה האורגנית או את האורז האורגני שאכלתם סייע עטלף להצמיח . הכניסה עצמה תמיד מהוססת . המעבר מאור לחושך, מגירויי היום שבחוץ לאפלת המערה, הוא מידי . העיניים צריכות להתרגל . האוויר לח ורווי, רצפת המערה רטובה ועשירה, התחושה חמימה . עטלפי הפירות לעולם אינם נמצאים בעומק המערה ממש, אבל פנס הראש כבר דרוש . על רצפת המערה מתגלים תמיד כמה פגרים ; חלקם עטלפים צעירים שנפלו קורבן לחולדות עוד בטרם עפו לראשונה . תיקנים רבים ניזונים מפגרים . שרשרת מזון זו אולי אינה אטרקטיבית ואינה מתאימה להרגלים הקולינריים שלנו, אבל היא שמורה ואיתנה : עטלפים אוכלים ומפרישים פירות, תיקנים ניזונים מההפרשות הללו, עטלפים לפעמים אוכלים תיקנים, וחולדות מסוגלות לטרוף עטלפים . גם החיפושיות הן חלק מן התמונה . כשיֵצאו העטלפים מהמערה, יתווספו אל אויביהם ד...  אל הספר