122 תיאטרון במערבולת התעמולה אל הצבור הרחב . כמשחק וכנשכר לא היה בידי להפר את ר לבש צורההחוזה סמוך להצגה, ואין לי אלא להביע את צערי שהדב שעוררה גנאי . לובה הייתה קיצונית עוד יותר, כיוון שלא הייתה - התנצלותה של הרמְס יהודייה והגיעה לארץ ישראל כאשתו של הבמאי פרידריך לובה שהחל באותם ימים לביים בתיאטרון "אהל" : בהצגתי, הצגת אורח של "השטן" לוורני, במושבה הגרמנית מץ כוונה לפגוע ברגשותיו הלאומיים שלבירושלים, לא היה לי אף ש הישוב היהודי בא"י . אדרבא, חשבתי לנכון לפני כן, שלא לשחק בתיאטרון יהודי . ההצגה הייתה הצגה לפעם אחת, וכן היה כתוב בפירוש בכל המודעות . אין בדעתי לחזור ולהציג בגרמנית לא מחזה דע את מלואזה ולא כל מחזה אחר . פרידריך לובה, בעלי, המכיר ויו אחריותו כיהודי בא"י וכרג'יסור של ה"אהל", לא הוא ביים, כסברה המוטעית, את המחזה הנ"ל . הוא רק התעורר להגנתי בשעת ההצגה, כשביקשו להפריעה, מעשה שהוא מובן מאליו ואין להבינו אלא כך . כדי ליטול עוקצן של כל השמועות על הישנות ההצגה הזאת, הנני ר התחלתי בלימוד אותו מחזה עצמו בעברית, כדי ליתןלהודיע, כי כב לחברי למשחק יוסף שפירא, שהזמנתי אותו להצגה בגרמנית...
אל הספר