עוד שחר קודר 438 כתיבת יומן הייתה נפוצה בקרב נשים וגברים יהודים מכיוון שסיפקה את הצורך להביע מצוקה עמוקה ואִפשרה להכיל ולעבד אותה . היומנים הם מקור יקר ערך, בייחוד כאשר הם בני הזמן, מפני שהם מחזירים לנו 2 ומשקפים את המורכבוּת של רגשותיהם את נקודת המבט של הקורבנות ושל מעשיהם של המופלים לרעה והנרדפים . יומנו של נינוֹהוא יומן פרטי שהכתיבה בו נהפכת לכלי בַּניסיון לחיות בשגרת יום-יום ספוגת אלימות ומוות שמסכנת את יסודות הביטחון האישי והקולקטיבי . נינוֹחווה על בשרו את האפליה לרעה ואת שלילת הזכויות ( persecuzione dei diritti ) ולאחר מכן את המאסר, אחרי שעם פרוץ המלחמה הפשיסטית נכנסו לתוקף תקנות מגבילות חדשות נגד היהודים הזרים או חסרי הנתינות 3 נינוֹקוֹנטיני, יהודי ואנטי-פשיסט,ונגד יהודים איטלקים "מסוכנים" . נעצר ונשלח למאסר באוּרבּיסַליָה ; אחר כך, כעונש, הועבר לאיי טרֵמיטי, וב- 6 ביולי 1941 הועבר שוב, הפעם לפּיצוֹפֵרָטוֹשבחבל אַבּרוּצוֹ . הוא יצא לחופשי "אחרי 37 חודשים ו- 18 ימים", ליתר דיוק ב- 31 ביולי 1943 , זמן קצר לאחר הדחתו של מוסוליני וסוף השלטון הפשיסטי . שיבתו לחיי חופש חופפת לשלב הטרג...
אל הספר