פרק שמיני: על כס הרבנות ברומא

218 שאתחייב כלפי קהילת רומא . עדיין התלבטתי אם לקבל את ההצעה או לא, ועל כך הייתי חייב לדבר איתו . תמיד, בכל הזדמנות, הוא הדריך אותי בבטחה . בינתיים פרץ ברומא משבר חמור בין מועצת הקהילה ובין איגוד הקהילות היהודיות . קַנטוֹני, שהיה ראש האיגוד הארצי, קידם במסגרת הבחירות בקהילה היהודית של רומא, עם סגנו רֶנצוֹ לוי, רשימת מועמדים אשר, כדי להתמודד עם הגידול המהיר של הקהילה, הציעה להכפיל את הכנסותיה באמצעות העלאת המיסים שחברי הקהילה היו חייבים לשלם . ההנהגה היוצאת, מצידה, הציגה רשימת מועמדים שמרנית שהתנגדה לכל חידוש, בייחוד בתחום הפיננסי . ניצחה כמובן הרשימה שהציעה שלא להעלות את המיסים, אבל התפתחו ויכוחים מרים שהובילו להתפטרותם של קַנטוֹני ולוי מתפקידיהם באיגוד הקהילות . הם סירבו לשמש נציגים של קהילת רומא בהנהלת האיגוד הארצי — ולו בעקיפין . ואני הייתי אמור להתחיל את תפקידי בתוך המצב הזה . לכן כתבתי אל ראשי הקהילה של רומא ושיתפתי אותם באי- הנוחות שלי בנוגע לתחילת עבודתי בתור רב באווירה של מחלוקות וּויכוחים . לא היה שום סיכוי שאוכל להתחמק ממעורבות בהם, וכך או כך, הקדנציה שלי תתחיל בפגיעה ביוקרתי...  אל הספר
יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה