96 המחוכמת הזאת אפשרה לנו לבשל דרך קבע בלי לעמוד בתור למוכר הפחמים . סידרנו את חפצינו האישיים בשידה והשארנו מגירה אחת פנויה . לא הבאנו איתנו עריסה לאריאל, ומצד אחר לא רצינו שיישן במיטתנו . לכן השכבנו אותו לישון במגירה . היא הייתה סגורה במשך היום ובלילה נפתחה ושימשה מיטה ביעילות רבה . בכל יום יצאה ליה כדי לנסות ולהשיג מוצרי מזון, ולעומת זאת, אני נשארתי כמעט תמיד בבית : שמרתי על הילד וניהלתי את 69 אשר בדרך כלל נותר כל היום באפס חייו האומללים של העקור, מעשה . אדם במצב זה הולך לחפש מזון ואם הוא חסר אמצעים, מנסה למצוא מי ייתנו לו לבצע עבודות קטנות תמורת מעט קמח או דבר מאכל כלשהו . אך כמובן במצבי זה לא התאפשר . אלה היו חיים מחליאים . מי שהיה רגיל לפני המלחמה לחיים פעילים או תפקד בעבודה או במקצוע לא היה יכול להסתגל לבטלה ולחוסר מעש כאלה . כדי להעביר את הזמן קראתי, למדתי, כתבתי . אני עדיין שומר ספר תפילה שכתבתי על דפי תווים מוזיקליים שנתנה לי אניטה בּאקי, באותיות עבריות לפי הכתב הספרדי . בעמוד השער, המעוטר בציורַי הצבעוניים, נכתב : "סדר התפילות לערב שבת על-פי מנהג הקהילות היהודיות הספרדיות" . ...
אל הספר