248 בספטמבר 2010 התגורר וקסלר-וַשקינֶל בבית ברחוב הרב קוק . באותו הזמן עדיין היה המבנה בבעלות המסדר הפרנציסקני . הוא התייחס למקום הזה פשוט כאל דירה, ותחילה לא התעוררה שום בעיה . הוא החל לנסות להשיג עבודה ביד ושם, שוב בתיווכו של הרב שוּדריך . הרב הראשי של פולין כבר סייע לו כספית כמה פעמים בעבר, אולם וקסלר-וַשקינֶל לא רצה להיתמך באיש . ביד ושם לא היו משרות פנויות . מובן שהוזמן לפעול שם בתור מתנדב, אבל לא רצו להעסיקו במשרה קבועה . וקסלר-וַשקינֶל : ליהודים כאן יש אמרה אכזרית כזאת, שיד ושם אוהבים מאוד את קורבנות השואה, אבל את אלה שניצלו — קצת פחות . הייתי מיואש . קצבת הפנסיה מפולין לא הספיקה לי להוצאות המחיה ולתשלום שכר הדירה . באותו זמן שוב עזר לי הרב שוּדריך . הוא שוחח שם עם מי שהיה צריך, ושבועיים אחר כך צלצל הטלפון ונאמר לי ברוסית שאבוא לשיחה . התייצבתי ביד ושם והציעו לי שם עבודה במשרה מלאה בארכיון . האם הסכמתי ? כן, הסכמתי ונישקתי את ידיהם ! וכך נעשה יד ושם ביתי השני . זה לא רק מקום עבודה, אני רואה בעצמי ממש מוצג חי . ב- 1 בנובמבר סגרו הפרנציסקנים את הקהילה ברחוב הרב קוק, והמבנה עבר ליד...
אל הספר