136 נחמד מאוד . הוא התייחס לכעס שלי בהבנה מלאה ואמר : "אל תתרגשי מזה, גברתי, הכל יהיה בסדר, אני מבקש לא להתרגז" . הוא ידע טוב מאוד שכל הריטואל הזה היה חסר משמעות ולא היו עוד פגישות, אף לא אחת . הסיפור חדל מלהתקיים . איש באוניברסיטה הקתולית בלובלין לא נטפל אלינו, וזו הייתה הפגישה היחידה שלי עם האב וַשקינֶל בעניין זה . באוניברסיטה הקתולית בלובלין היה מין חוזה לא כתוב שכל אנשי הסגל האקדמי, פרט ליחידים יוצאים מן הכלל כמו למשל אדם סטָנוֹבסקי ( Adam Stanowski ) , ששיתף פעולה בגלוי עם האופוזיציה, סברו שאנחנו ילדים מחוצפים ש"לא מתנהגים יפה" ושצריך "להוציא להם את זה בכוח מהראש" כי האוניברסיטה הקתולית בלובלין היא ערך שאסור לסכן . אבל אנחנו ידענו שבכל מצב, יהיה מה שיהיה, המוסד לא יאפשר לפגוע בנו . הרקטור קרוֹמפּיֶץ פיתח את האוניברסיטה . הוא התחיל כל מיני יוזמות בנייה ורצה לפתוח מחלקות חדשות, וכל שערורייה פוליטית פגעה בדו-שיח שלו עם המשרד לענייני דתות . אותנו זה כמובן הרגיז בצורה איומה שבשביל המבנים החדשים קרוֹמפּיֶץ מתקפל ככה, אבל הייתה גם הנחת יסוד טבעית שכל המרצים נמצאים בבירור בצד שלנו . הם לא...
אל הספר