פרק תשיעי: ״עסק הביש״

142 | פֶּרֶס, ביוגרפיה שסיים את שלבי התפטרותו הפורמלית, לא היה ברור עד הסוף לשרים ולסביבתו הקרובה אם תם ונשלם הפרק ההיסטורי של ״היחיד בדורו״, או שהייתה זאת הפסקה מתודית, פרק זמן שלקח לעצמו, חופשה בלשון העם, ובהמשך יחזור חזרה למקומו הטבעי . פרס חי לזמן מה באותה אי-ודאות . והינה, היא נעלמה בהינף החלטה נוספת של בן-גוריון . התברר שביקש ליצור כמה עובדות בשטח עוד לפני שעזב את משרתו . באמצעותן חשב, כפי שהתברר בדיעבד, להקל על המשך שליטתו בממשלה ובמשרד הביטחון גם כשיימצא מחוצה להם . שלושה מינויים שפעל למענם – לבון לשר הביטחון, משה דיין לרמטכ״ל ופרס למנהלו הכללי הקבוע של משרד הביטחון – היו חלק מכך . הוא העריך מאוד את שלושתם, בטח בהם, וראה בהם נציגיו בממשלה ובמטכ״ל . הייתה לו הערכה גדולה ללבון : איש חכם וחריף, חד לשון, מנהיג ״גורדוניה״, 5 דמות שכיהן בעבר כמזכיר הכללי של מפא״י והיה מבכירי מנהיגי ״ההסתדרות״ . שאותה תיאר שבתאי טבת כ״ספוג קוניאק, משכיל, מהיר תפיסה וחד לשון, מבחינה זה לא מכבר היה נדמה אינטלקטואלית משכמו ומעלה מרוב מנהיגי מפא״י״ . שבן-גוריון ראה בו ראוי להיות אחד מיורשיו הפוטנציאליים, ...  אל הספר