(א) תפיסת הנבואה כסוגה ספרותית וחלוקתה לסוגי משנה

יפת של הפר ~ \נית שיטתו "חזון", המכונות מהנבואותבשונה האל, דברי הרצאת שעיקרן ט'אהרה" ( , עלי ) "כלאם הנרמזות מנבואות ולהבדיל הנבואיים ( , ה"מראו"ת" ) כגון סמלי ויזואלי תיאור ושעיקרן : אלגורי ( משל ) כגון r סיפוריו יצירה הוא שמוקדן "ה ~ ד ~ " בביטוי כפי כפשוטם, לדברים היא הנביאים" על "ודברח : י : שאמר במה שהכוונה ייתכן יא ( , א, ) יד' שקד" "מקל כמו : הוא ~ הרביתי" חזון "ואנכי אומרו : ואילו שביארנו, ) עמ'גבי" יוצר "והנה , ( א כד, ) שם תאנים" דודאיי "שני יג ( , שם, ) שם נפוח" "סיר "ילדי זנונים", "אשת כמו : 'ה ~ ן ~ 'ו ; ( ד שים, ) שם באש" לרבקרא "והנה , ( א ז, שתתרשמו כדי זאת כל . ( א ג, ) שם ומנאפת" רע בת Q "א , ( ב א, ) הושע זנונים" אתם ] אולם [ טובה, לכם שהראיתי מכך שה ר ב ותחושו הנביאים דברי של מיופיים רעה . לי השבתם סגנונות שני בין המבחין אתר, על אלקומיסי מפירוש אלו בדבריו הושפע שיפת ייתכן משום בו יש היינו עתידות", "להגיד שעניינו · ו"חזון", "דבר" את הכולל האחד, : נבואיים בביטוי הנרמז השני, ואילו העם, של ודיתבוiלו למצבו באשר הנביא של ישירה אמירה : סמליים ומשלים דימויים באמצעות בלתי - ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן