ב. גישתו של יפת לנבואת הושע

הושע לספר ~ בלי בן יפת פירוש שטקסטים מכיוון וזאת קומראן, מספרות מה כמירח : הושפעה הקדומה הקראית שהפרשנות גילו שהקראים מכיוון או הכת, של חיים שרידים באמצעות הקראים אל הועברו מסוימים של המתונה ה"אקטואליזציה" בין הדמיון לדעתו : ו, 34 ישראל . לארץ בהגיעם אלה טקסטים או ישירה השפעה על מלמד איננו "הפשר" ת t שיכ לבין הקדומה הקראית בפרשנות הכתובים פרשנית גישה המשקף בעיקרו, פנומנולוגי דמיון זהו הקראים . על קומראן ספרות של עקיפה על המקרים, בשני נסמכת, אשר גישה הנןקראי, הטקסט בקריאת ליטראלית, לא משותפת, 35 להלן ( . עוד ) ראהחז"ל של הדרש שיטת לעיל, שנזכרו הנוגדות, הגישות שתי בין פונקציונל•ית הבחנה לערוך נטה אלקומיסי הובנה גישה כל כי נראה אחת . בכפיפה קיו·מן את לאפשר ובכך בפירושיו, המשתקפות במקביל הקיים מובחן, ממד בו וכמגלה המקראי, הטקסט של נפרד במישור כפועלת קראים הן אחריו' שבאו הביניים ימי פרשני גם כך נהגו מסוימת במידה אחרים . לז,נמדים שני בין בבירור הפרידו אשר ורמב"ן ( , רד"ק יפת, : ) כגון שונים וזמנים מחוגים רבנים, והן או אלגורי, ואקטואלי, , ( "טשפ" ) גיסא מחד לשוני - הקשרי המקראי : בטקסט דיון מ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן