אייל כפכפי - העימותים של בן גוריון עם התנועה הקיבוצית

הקבוצות . ההבחנה שהיונה מקובלי בתנועת העבודה, בין הלאמת הקרקע מצד אחד לבין קבוצות שתקמנה על הקרקע הזאת משק שלהן, כלומר : משק שלהן על קרקע הלאוס ­ לדעתו של בן גוריון, ההבחנה הזאת היתה פסולה . לדעתו, אם מלאימים את הקרקע יש להלאים גם את המשק; הוא אינו רואה הבדל בין שני המושגים האלה, ואם להלאים ­ אז עד הסוף . במקום קבוצות, הוא תבע מוותיקי הפועלים, שסידרו לעצמם קבוצות, להתפזר, כי תפקידם להדריך את הפועלים החדשים והבלתי מנוקזים בעבודה . זאת אומרת, שאותו דגם שהופיע לאחר שנים, בשנות החמישים, נקבע אצל בן גוריון כבר בשנות העשרים : תפקיד הפועל הוותיק הוא לא להסתדר בקבוצות, אלא להדריך את הפועלים העולים החדשים שבאים ארצה . כיון שמצב הפועלים השכירים הבודדים בחקלאות הפרטית הוא גרוע ביותר, צריכים חברי הקבוצות לפרק את הקבוצות שלהם וללכת לחיות חיי פועלים שכירים בין העולים החדשים, במקום לעזוב אותם לנפשם . ואם אין הם נוטים לעשות כן, יש להכריח אותם לזה . מצב זה מחייב שינוי רדיקלי בסידור העבודה במשק . המוצא היחיד מתוך סבך הניגודים : "סידור קומונה כללית בעלת משמעת צבאית של כל פועלי ארץ ישראל, שמרשותם יעברו המ...  אל הספר