שהיה במדינה הזאת עד המדינה, לבוא לבתי הספר . לדתיים ולאורחים היה מותר . לצופים היה מותר, לא לצופים החלוציים, כמובן . והכול בשם הממלכתיות . טענה זאת שמעתי פעמים רבות והיא נכונה, ולא פעם הרגשתי בושה מסוימת בשם בני דורי, שלא עשינו די . ציבור קטן זה של הימאים יכול להרגיש יחסית לא כל כך רע . אנחנו לא היינו מסורסים, גם לא היינו כל כך תמימים לחשוב שנתגבר על ההסתדרות ומדינת ישראל ) ומי שהביע דעה, שחשבנו להתגבר על ההסתדרות ועל מדינת ישראל לא יודע מה הוא שח ( ; לא היינו פוליטיקאים ולא מלומדים גדולים, אבל אידיוטים לא היינו . אני מסתכל לאחור בלי זעם אבל בסיפוק, שלא היינו אימפוטנטים ולא היינו מוכנים לכרוע על הברכיים, למרות שידענו שאנחנו לא יכולים לנצח את כולם . הזכירו כאן שלא קיבלתי עבודה . מאז ועד היום אינני רואה בזה דבר נורא, ואין לי על זה לא מרירות ולא זעם . אבל יש לי סיפוק מסוים, שאנחנו היינו בין אלה, המעטים, שקראו תיגר על הניסיון לשלטון יחיד . כאשר הארי הזקן שכב כבר חסר שיניים וחסר ציפורניים, היו רבים מאוד מאלה שהיו אוכלים מכף ידו שבעטו בו ויידו בו אבנים . אנחנו הרהבנו עוז לגייס את מעט האומץ...
אל הספר