יגאל עילם: להסיר את הלוט מעל תפיסת הממלכתיות

שיש חזון החזון הוא כולל, כולם צריכים להיות מגויסים לו . והשאלה אפילו מרחיקה לכת י מגיעה עד לבעיית ה ^ רט והכלל, והאם לפרט יש רשות לחרוג ולעמוד על שלי, ולהגיד רגע­ הכול נמדד בעצם על פי­ לא על פי הפרט היחיד החורג, האגואיסטי, ו­ת י ^ רכ ^ טי, אלא שחברה מורכבת מפרטים ואתה צריד להתחיל את העניי בעובדה * וכללי משחק אינם יכולים להחיל את העיקרון שמותר להקריב ולדכא 'ל פות ע פרט דבר בניגוד לרצונו, בשם אי™ כלל . לא בכל סוגייה הכרעת רוב קובעת, כאשר מדובר בכניסה לחיי הפרט או לחיי קבוצת מיעוט . דוגמאות אחדות לתפיסה זי, שאני רוצה להביא, הן מתקופה מוקדמת מאוד . המדינה סוף מלחמת העצמאות . דיון, שאני מוצא אותו ביומן המלחמה של בן­ גוריון י * א מתאר ישיבת מטה, ישיבה במשרד הביטחון . אלה כבר דיבורים, ק" < ת הפא ה הבאה, ואחת השאלות היא : מה עושים עם הצבא המגויס . הן בסוף המלח מה ה יעה מדינת ישראל לגיוס שיא, יספק אם אפשר לראות עוד חברה שהגיעה לגי ס בשעיר כזה ואז, אהרון רמז מציע לא לשחרר מהצבא אלא מהמלחמה, ולשלוח צבא ילחקל ~ י­ע הליישב באופן'צבאיידריש תכנון לאימי, לצרף צבא לחרושת בניינים חציבות, השבחת קרקעות ופ...  אל הספר