שוודאי לא היו ממין העניין הספרותי . נדמה לי שמרבית קוראי הספר ממנו החמיצו את העיקר . הרקע האחורי של הספר, הרקע החברתי, העסיק את הקוראים יותר ממה שהיה במרכז, והם לא זיהו לדעתי את הנושא האידיאי של הספר וקראו אותו קריאה שטוחה ושטחית . לפני שאעבור למה שמצאתי בתיקוניו של ברל, מן הדין שאומר משהו על מה שניסה מלץ לבטא ברומן . את מלץ העסיקה במלוא עומקה שאלת החיים החדשים של הקבוצה . במאמרים שכתב כבר ב 1925 וגם אחר כך, עלתה שוב ושוב השאלה : האם תוכל חוויית העבודה, העבודה הפיזית כמובן, להיות חוויית עומק שתזין את החברה החדשה כתחליף לחוויה האמוניתרלגיוזית, שהייתה החוויה המרכזית של העם היהודי במשך מאות בשנים ? במאמר שנתפרסם ב"אחדות העבודה" ב ,1930 הוא מצטט את "אובד עצות" של ברנר, שבחר בהליכה ב"שביל הצר" . האם נוכל למצוא את משמעות חיינו בהליכה ב"שבילים צרים", בשביל הצר של חיי עבודה, חיי מעשה, ללא אותה עוצמה רוחנית שהזינח את העם היהודי עד עתה ? נדמה לי ששאלה זו רלבנטית גם היום . מתוך ניסיון להתמודד עם השאלה הזאת בנה מלץ גיבור ספרותי מיוחד, שניסה לתת בו אפיונים של מי שהולך ב"שביל הצר" מתוך שלמות, מתו...
אל הספר