והנה, מתעורר עכשיו ויכוח : מה צריך להיות הקיבוץ ואיך הוא ייראה בשנת אלפיים ? כלומר, צריך לכוון את הדברים . חושבים, שהראשונים היו דור של תמימים שלא ידעו את אשר עשו, סתם עשו לעצמם מין קומונה קטנה ובה חיו, מבלי להתכוון לדרך חיים . עכשיו רוצים בדבר חדש, ומציגים לנו "חדש" שהוא למעשה ישן . הלא פה, באפעל, היה ניסיון של קהילה, בה עבד כל אחד במקום שעבד, ולאחר העבודה בא לחיות חיי שיתוף בקהילה גדולה ומגוונת בעיר ! ומה קרה בה, בקהילה הזאת ? לנו, לראשונים, שאולי באמת היינו תמימים, היו ברורים כמה יסודות לחיינו : קודם כל, איננו רוצים לחיות כאנשי "החלוקה" בירושלים, אלא לחיות מיגיע כפינו . בחדרה, בימי העלייה השנייה וראשית העלייה השלישית, כאשר הייתה עדיין נפוצה הקדחת, היו חברים שסירבו לשכב בחדר החולים שם וליהנות ממטבח הפועלים, כי אלה נבנו בין השאר בתמיכת פעילים מאמריקה ורבים מהחברים ראו בזאת מעין "חלוקה" והעדיפו לישון מתחת לאקליפטוס ולרעוב, ולא לשוב לשיטת "החלוקה" . במציאות זו, כאשר מצד אחד כבר היו בארץ מושבות ומצד שני היה נוער פועלי הזקוק לקיום ולעבודה נוצרה הקבוצה . הפועלים שאפו לעצמאות ולחיים...
אל הספר