על חייו בתחום העבודה, היותו אדון לגורלו, כפי שהגדיר זאת אשר מניב ז"ל . בחוברות יד טבנקין אני קורא על התפתחות התנועה הקואופרטיבית במערב אירופה . מסתבר, שנעשים בעולם ניסיונות מענ"נים והתנועה השיתופית לגווניה נמצאת במגמת גידול והתפתחות . לצערי המגמה בישראל הפוכה, גם מבחינת התודעה החברתית וגם מבחינת מי גו ו ן הניסיונות וכמותם . כאשר מזדמן לי לדבר עם מישהו על קואופרטיב, מיד נוצרת קונוטציה להסתדרות ועימה המסקנה : "עבר זמנו" . אנחנו מקווים שנוכל להציג מודלים אחדים, שיוכיחו כי הצלחה כלכלית ושוויון ערך האדם יכולים לעלות בקנה אחד, ואולי אפילו הם מתנים זה את זה . בשנה שעברה התנסינו בשותפות עם בחורה משדרות בחברת גינון שלנו . מן הניסיון הזה למדנו, שענף קואופרטיבי צריך להיות עתיר ידע . ברגע שפונים לסוגי מקצועות שמתאימים לעובדים ארע"ם, לא מקצועיים, נוצר ניגוד אינטרסים . הקיבוץ מעוניין להכניס לעבודה בענף אנשים מסוימים משיקולים שאינם כלכליים בלבד, ואילו האינטרס של העובד מנוגד לכך, כי אין לו עניין בעבודתו . זהו לדעתי התנאי לקיום קואופרטיב שיעבדו בו אנשים אשר יראו בעיסוקם אפיק להתפתחות וגם ישקיעו את מיט...
אל הספר