טוב" . אמרה לי : "מה את רוצה ? " אמרתי : "בוקר טוב" . "נו מה את רוצה ? " "בוקר טוב", אמרת < "נו, בוקר טוב, מה את רוצה ועופי . . . " זו דוגמה של חוסר הסובלנות של אחד לשני . ככה הם באים הנה, ולא מאמינים שערכים אנוש"ם עוד קיימים היכן שהוא . כשבאים לחברה קיבוצית מתוך קור וכפור כאלה, התחושה שלהם היא קודם כל שאת החברה הזאת בוודאי ממלאים עם אנשים לא אמיתיים, עם מלאכים או מלאכותיים . או שמתחת לכל הסיפור מסתתר שקר גדול מאוד, ואין באמצע . או שלילה או הערצה . סיפור הקיבוצים מסבך אותם מאוד . בשלבים שיצא לי להתקרב אליהם, עם הניסיון הקטן שלנו לקלוט אותם, ראיתי באיזו מבוכה הם עומדים בפני התופעה האנושית הזאת, שהיא כל כך רחוקה ממה שהם הכירו . ובצדק; התנועה הקיבוצית צמחה מתוך היהדות . אך מה שהם מביאים איתם הנה זו לא יהדות, ואכזבה גדולה ביותר מחברה אנושית . נולדתי לתוך חופשת מולדת אשר ארכה לאורך הגלות ובה גם נעורי . לכן, בגיל הרך חסרו לי דברים רכים של יהודים . "מה הגישו לכם למנה שלישית ? " ובגיל הכלולות חסרה ל' תאוות יהודים להתחיל עוד חיים חדשים . סבי היה שם קוביות שחורות על מצחו, נגד דלקות גוף ונפ...
אל הספר