מבוא

משנת ר׳ דוד הכוכבי 74 המאפשר לו ״לדון לפי מה שיראה לו, [ רק כ ] שיצטרך להעמיד ארץ במשפט״ ( שם ) . החשיבות לשמור על מעמד המלך הוא גדולה עד שכשישנם אנשים נוספים סביבו הוא אינו עומד בפני אף אחד, אף לא כוהן גדול או נביא . אך כשהמלך נמצא בינו לבין עצמו כך המלך ונכנס חכם לביתו ״עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי״ ( שם ) , יפנים מהיכן מגיע כוחו ולא יתגאה . תפקידם של האיסורים החלים על המלך היא לגרום לו שידע את מקומו ואת סמכות כוחו, על אותה הדרך של הכרת מעמדו ואי התגאותו . כך שלמשל ציווי התורה ״לא ירבה לו סוסים״ כוונתו ״למען לא ירום לבבו, ולא יהיה כמלכי הגוים מולכים בגאוה, לא להנהיג העם ביושר ומשפט . עם הכוָנה בו ג״כ שאם ירבה לו סוסים אולי יצטרך להוסיף מס על ישראל שלא לצֹרך״ ( מצוה, עמ׳ תסד ) . כך גם לגבי האיסור שלא ירבה לו ממון ( שם, עמ׳ תסה ) . ר׳ דוד לא מגדיר את פסגת השלמות כפסגת הנהגה פוליטית 4 אלא מגדיר מה הם החובות של מנהיגים אלה . תחילה נגדיר את תפקידו או חברתית, של המנהיג כפי שהגדירוֹ ר׳ דוד בכמה מקומות . ר׳ דוד לא חילק את תחום שפיטתו של המלך, ונראה שהמלך יכול לשפוט בכל התחומים...  אל הספר