חלק א, פרק שביעי : תורה מן השמים 179 קנב / 0 1ב ) . הסיבה השנייה היא מהותית הרבה יותר – המטרה היא שהתורה תהא שגורה על פיהם של ישראל ויעסקו בה בכל עת . יש לדקדק היטב בלשונה ובאופן כתיבתה ״כדי שתהא תורת השם על פניהם תמיד, ויבינו וידקדקו במילותיה ובתיבותיה ועניניה״ ( שם, עמ׳ קנג / 1 1ב ) . כך גם לא יהיו טעויות בהעתקתה ( שם, עמ׳ קנג / 1 1א ) . אם ניתן לתורה שבעל פה אותו המעמד של תורה כתובה, אזי החשש שהעיסוק בה יאפיל על העיסוק בתורה עצמה : ״אם היו כותבים דברי קבלה, יביא זה לקץ הימים לביטול תורה שבכתב״ ( שם, עמ׳ קנד / 1 1ב ) . כך גם ניתן היה ללמוד על מעלתה של התורה ״הנתונה מפי השם שאין צריך עמה ספר אחר, לפי שכל הרמיזות וכל התועלות ימָצאו בה״ ( שם ) . הסיבה השלישית לכך שהתורה שבעל פה לא נכתבה אינה עוסקת בבעיה טכנית או מהותית מהחשש לפגיעה בתורה שבכתב, אלא נובעת מסיבה התלויה בתורה שבעל פה, והיא התוכן העמוק הכתוב בה . התורה שבעל פה אוגדת בתוכה גם את סתרי התורה, שאילו היו כתובים יש חשש שגם מי שאינו ראוי ללמדם עלול ללומדם ( שם ) . על עומק התורה שבעל פה ניתן ללמוד מהסיפור על ר׳ יונתן בן עוזיאל שרצה...
אל הספר