1. ״נעשה אדם״: עם מי התייעץ הקב״ה בבריאת האדם?

משנת ר׳ דוד הכוכבי 106 את דברי ר׳ חנינא וטען שהקב״ה לא התייעץ עם כל מלאכי השרת, אלא רק עם השכל 6 ( ו ) דעת ר׳ יהושע דסכנין – ״בנפשותם נמלך״ . הכוונה הפועל, המכונה גם ״תורה״ ; בדעה זו היא, שהאדם לא נברא עם יכולת שכלית אלא עם פוטנציאל ( כלומר ״נפש״ ) שכלי, ועליו לממשו . דעה זו מצמצמת את הנאמר לפניה ודנה באדם שמושפע רק מה״תורה״ ( דעה חמישית ) , וייעודו הוא להידבק בה . לאחר שהביא ר׳ דוד את שש השיטות והרחיב בביאורן הוא הראה שהמדרש הבדיל בין שתי גישות : האחת ( דעות 1 - 3 ) טוענת שהמונחים ״צלם ודמות״ מתייחסים לפן החומרי של האדם, לכן ״התייעץ״ הקב״ה עם הברואים בעולם התחתון, מפני שהם אלו שיושפעו באופן ישיר ומשמעותי מבריאתו של האדם . אפשר גם שהקב״ה לא התייעץ כלל אלא דן בינו לבין עצמו, כשיטתו של ר׳ אמי, וראה שהעולם אינו מושלם ללא בריאתו של האדם ולכן בראו . מכל מקום ההתייחסות היא לבריאה בעולם התחתון . בהסבר שיטתו של ר׳ אמי כתב ר׳ דוד : ״ואפשר״ . לשיטתו, הקב״ה ברא את הבריאה כולה באופן ישיר ללא מתווכים ( כלומר הגלגלים ) , ולכן אינו צריך להתייעץ איתם ( אמונה, עמ׳ עד / 06א ) . מכיוון שגם עולמנו החומרי ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן