חלק א, פרק רביעי : האמונה בעולם מחודש 103 המדרש הראשון שהביא ר׳ דוד ( אמונה, עמ׳ עב / 95א ) עוסק במבנה של האות בי״ת ( בראשית רבה שם ) : אמרו בזה הלשון ברבה רבתי למה נברא העולם בבית, ללמד לבריות שהם שני עולמות, העולם הזה והעולם הבא, מי שעשה טובה בזה יאכל בזה ובבא, . . . ולמה בבית לפי שיש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מאחריו, אומרים לבי״ת מי ברא העולם והוא מראה להם בעוקצו של מעלה ואומר להם זה בראנו, ומה שמו הוא מראה בעוקצו של אחריו ואומר ״ה׳ אחד שמו אחד״ ( זכ׳ יד, ט ) . האמונה שיש לנפש המשכיות מורה על כך שיש חיוב לשמור את מצוותיו של הבורא שברא את שני העולמות . הנקודה הראשונה שהתורה באה ללמדנו, הניכרת מן האות הראשונה שבה, היא ההכרה בשני עולמות מחודשים . את שניהם ברא בורא אחד והוא משגיח על העולם ויודע את כל הנעשה בו . על האדם חלה החובה לקיים את מצוותיו, שכן זהו התנאי לקבלת השכר בעולם הבא . המדרש מביא שם תשובה נוספת לשאלה מדוע התחיל הקב״ה את התורה באות בי״ת, והיא שעשרת הדיברות פותחות באות אל״ף . ר׳ דוד הסביר את דברי המדרש כך : תיאור מעשה בראשית הוא תיאור של חכמת הטבע, ואילו עשרת הדיברות מתא...
אל הספר