חלק א, פרק שלישי : תפקידן של המצוות ואופן קיומן 75 ביאר רבי יהודה הנשיא שיש לקיים את כל המצוות, בין מצווה שנראית קלה, כגון ״שמחת הרגל ולמידת לשון הקודש״, ובין מצווה שנראית חמורה, כגון ״מילה, ציצית 38 זו גם הסיבה לכך שהתורה לא כתבה את שכרן של המצוות הללו, ושחיטת הפסח״ . כדי שנקיים את כל המצוות ללא יוצא מן הכלל . על פי יסוד זה אמרו חכמים ( סוכה כה ע״א ) : ״העוסק במצווה פטור מן המצווה״, אף שמצווה זו שבאה כרגע לפניו תחלוף לה, אם לא יקיימה מייד . כך גם אם באות לפניו שתי מצוות כאחת, לא יעבור על המצווה הראשונה שבאה לידיו כדי לקיים את המצווה השנייה, למרות שהיא עשויה להיות 39 פחותה בערכה . אולם בחלקה השני של המשנה נאמר : ״הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה״ . הקושי בחלק זה של המשנה הוא כפול : כיצד ניתן לעשות חשבון של שכר כנגד הפסד, אם לא יודעים ״מתן שכרן של מצות״ ? שנית, הרי לאחר שהנחנו שהתורה לא פירטה את שכרן של המצוות מתוך מטרה שיקיימו את כולן, כיצד דורשת המשנה לערוך חישוב של קיום מצוות עשה, על פי השכר שנקבל ? פירושו של רמב״ם למשנה זו הוא קשה 40 ונובע מכך שרמב״ם למד את חלקה השני של המשנה כהמשך של ח...
אל הספר