חלק א, פרק שני : תלמוד עם פילוסופיה 41 מלך״ . למרות שהם יגדירו את ״ספר אמונה״ של ר׳ דוד כ״ביטול תורה״, ואף יפעלו למען ביטולו, כפי שהוא מעיד : ״וידעתי שישתדלו בכל כֹחם לשפוך סוללות מחשבתם לנתוץ המגדל״ ( אמונה, עמ׳ י / 1ב ) , ר׳ דוד מתייחס אליהם בכבוד רב, ואומר עליהם : ״הם אשר בארו תורת ה׳ על אמתתה, והם הם אשר העמידוה על מתכונתה״ ( מצוה, 3 עמ׳ רפו ) . פילוסופית – קבוצה זו מקבלת רק מה שהוכח באופן ודאִי : ״וקצת מבעלי זאת הכת, לא יאמינו כי אם מה שיתאמת להם בדרך ראיה מופתית, לא יאמינו וירחיקו דברי חכמים, ומלעיבים על קצת דבריהם״ ( שם ) . ייחודה של קבוצה זו הוא שהם עוסקים רק בפילוסופיה ולא בקיום המצוות או בהבנת מטרתן העמוקה . המצוות, לדעתם, ניתנו רק להמונים, והעיסוק במצוות והדקדוק בהם מיותרים לחלוטין, שהרי הם יודעים דעת עליון גם מבלי לקיים את המצוות . לטענתם, גם תורת ההשגחה הדתית נחוצה רק 4 לאותם ההמונים לצורך אמונתם . תורת ההשגחה הנכונה היא של הפילוסופים . בשער היסוד דחה ר׳ דוד את דבריהם ואמר שכל עוד האדם נתון בחומר, הוא לא יוכל להגיע אל האמת מבלי הכוונתה של התורה ומצוותיה ( אמונה, עמ׳ כז / 5...
אל הספר