מבוא 31 של ״ונקדשתי״ ( ויק׳ כב, לב ) , כלומר קידוש ה׳ . על מקרה כזה מדבר הפסוק שעוסק בקורבנות אדם הרצויים לה׳, על פי דרשתם של חז״ל . דוגמאות נוספות לפרשנות המקרא ניתן לראות למשל בהסבר התיאורים הכפולים 79 ופירושו לאי היענותו של הקב״ה למנחתו של קין ( אמונה, עמ׳ של הבריאה והאדם, קכד / 89א - ב ) . דוגמה נוספת היא מצד אחד ביחס להבטחת ה׳ לאברהם ״כי ביצחק יקרא לך זרע״ ( בר׳ כא, יב ) , ומצד שני הציווי להעלות את יצחק לעולה . לאברהם לא היה ספק ששני הדיבורים נכונים ואין ביניהם סתירה ( כדעת רמב״ם ) , אולם כיצד התיישבו הדברים בלבו של אברהם ? כוונת הדברים היא ״כי קריאת הזרע לאדם השלם הוא כאשר יקיים גזרת ה׳ ומצותיו, והוא הזרע הנצחי״ ( מצוה, עמ׳ עח ) . הווה אומר, אברהם לא נשאר בתמיהה על דברי האל והסתפק לכאורה באמירה ״איני מבין איך זה יסתדר, אבל כך ה׳ ציווה״ ( רמב״ם, מו״נ, ח״ג, כד, עמ׳ שכט - שלא ) , אלא הוא נתן פרשנות לדברי ה׳ – הבטחת הזרע כוונתה ״זרע רוחני״, והיא עשיית רצון האל ששכרה גדול יותר ״מבנים ובנות״ . כשציטט ר׳ דוד פסוקי מקרא הוא בדרך כלל לא הסתפק בפרשנות אחת להם אלא הביא מספר פרשנויות . לדוגמ...
אל הספר