אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם 9 בנסיבות את השיח הרפובליקני, אשר העדיף את טובת המדינה על פני אינטרס אחר . אלו, האפשרות לישראלים להחזיק באזרחות נוספת לא הייתה מובנת מאליה כלל . אולם, יחד עם השיח הרפובליקני בלט בישראל השיח האתנו-יהודי, שעל פיו נתפס קיבוץ הגלויות כערך מרכזי . השיח האתני לא התיישב במלואו עם השיח הרפובליקני ולכן חזר נושא האזרחות הכפולה לסדר היום מספר רב של פעמים במהלך הדיונים במליאת הכנסת ובוועדת המשנה לחוק האזרחות . חברי כנסת רבים החזיקו בדעה כי ישראלי, בין יהודי ובין שאינו יהודי, צריך להיות נאמן באופן מוחלט למדינה – ולכן עליה לאסור על אזרחים ישראלים להחזיק באזרחות נוספת . הצעת חוק האזרחות קבעה במקורה ( סעיף ב ) כי ״רכישת אזרחות ישראלית 92 אולם כבר בהצגת החוק לראשונה במליאה אינה תלויה בְּוִיתור על אזרחות קודמת״ . עורר סעיף זה תהיות והתנגדויות של חברי כנסת מכל גווני הקשת הפוליטית . ישראל בר-יהודה ( מפ״ם ) ציין בשם מפלגתו כי ברצונו ״להביע את התנגדותנו הקיצונית והנמרצת . הפקפוק הוא : האם נכון וטוב הוא שלפי החוקים שלנו יהיו במדינת-ישראל אנשים רבים כל-כך שתהא לה...
אל הספר