טיפולוגיה של מסורות האזרחות

אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם ומי יכול להתאזרח בה . המסורת הליברלית קובעת כי כל מי שנמצא בטריטוריה של המדינה צריך להיות חלק ממנה . המסורת האתנית קובעת כי כל מי שמוצאו הביולוגי משותף לקבוצת הלאום צריך להיכלל בה . והמסורת הרפובליקנית גורסת כי כל מי שתורם לטוב המשותף נחשב לאזרח רצוי . דרך נוספת להבחין בין שלוש מסורות האזרחות היא באמצעות ניתוח האופן שבו ניתן לקבל אזרחות . מחקרים רבים על אזרחות שנעשו לאחרונה גורסים כי בחינת תהליכי ההגירה וההתאזרחות של מדינה מאירה את התפיסה התרבותית המאפיינת 5 התקנות החלות על כניסה לקהילה הלאומית והכללת חברים חדשים בה אותה . תלויות בהבנה מי מלכתחילה ראוי להשתייך ל״אנחנו״ הלאומי . אמנם אזרחות ומדיניות הגירה אינן זהות, אך מדיניות ההגירה נגזרת בדרך כלל מתפיסת האזרחות של המדינה . יתר על כן, אחת השיטות העיקריות של מחקר אמפירי של אזרחות היא איתור מי שרשאי להיעשות לאזרח באמצעות הגירה . כך טען הפילוסוף הפוליטי וולצר : ״קבלה והדרה הן בליבת העצמאות הקהילתית . הן מציעות את המשמעות 55 הקביעה מי רשאי להצטרף למדינה היא דרכה העמוקה ביותר של הגדרה עצמית״ . ...  אל הספר