מתודולוגיה ומקורות

אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם תפיסות עולם חברתיות שונות ומשפיעה בפועל על החיים עצמם . כפי שניסחה זאת ניצה ברקוביץ׳, ״החוק אינו רק משקף מציאות חברתית-תרבותית נתונה ; השיח החוקי מייצר ומכונן את הסובייקטים החברתיים ואת היחסים ביניהם״ . מחקרים רבים העוסקים בסוגיית האזרחות הם בעלי אופי משפטי ונוגעים בהשלכות ובהיבטים היישומיים הנגזרים מהחוק . לכן הם אינם נדרשים לרוב לטעמים שעומדים בבסיסם של חוקים מסוימים, אלא מבקשים לבאר סוגיה כלשהי הנמצאת במוקד הדיון המשפטי . כך למשל מחקר אשר בא להעריך האם שלילת האזרחות היא בגדר מדיניות המחקר שלפנינו אינו עוסק רק בצד היישומי של האזרחות אלא רואה מידתית או לא . בחקיקה בעניין האזרחות תופעה חברתית בפני עצמה, ולאו דווקא אמצעי להכרעה 5 מתוך עמדה תאורטית זו נובע כי הדיון באזרחות כפולה אינו יכול להסתפק משפטית . רק בעיון באותן הצעות חוק שהתקבלו, אלא עליו להידרש גם להצעות משפטיות וציבוריות בעניין זה אשר לא הבשילו לכדי חקיקה . אמנם מבחינה משפטית, להצעות חוק שלא הבשילו לחוק אין משמעות, שכן הן אינן משפיעות על מערכת המשפט . אך מבחינה סוציולוגית יש משמעות...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן