השימוש במושגים בספר

אזרחות כפולה בישראל – בין אידאולוגיה לפרגמטיזם 2 בהתאמה, את השייכות של הקבוצה לעם הפלסטיני, את השייכות לעולם הערבי ( לעיתים, בכדי להסוות את הקשר הפלסטיני ) או שהכינוי מדגיש את השפעתה של מלחמת העצמאות על המיעוט הערבי בישראל . הקושי בתיאור קבוצות חברתיות מורכב אף יותר, שכן קיים ויכוח על הגדרת הקבוצות עצמן . האם לקבל את ההגדרה העצמית של הקבוצה ? ואם אין הסכמה פנימית, כיצד יש להכריע ? האם להשתמש בקטגוריה האקדמית של החוקר – במיוחד אם היא שונה מהתפיסה העצמית של אותה קבוצה ? האם יש להשתמש באפיון החיצוני של הקבוצה ? האם יש לקבל את ההגדרה המשפטית ? ומה יש לעשות אם אחד מן המאפיינים שהוזכרו משתנה במשך השנים ? כפי שאין הסכמה בקרב הציבור בסוגיות אלו, כך גם אין הסכמה על השימוש בשם ובמונח מסוימים בין מדעני החברה והרוח . כמו כן, כפי שהסביר דני רבינוביץ, השימוש בתיוג מסוים אינו רק תיאוּרִי, אלא הוא מבטא את יחסי הכוח בין קבוצת הרוב וקבוצת המיעוט . במקרים רבים שונה השם שממציאה הקבוצה ההגמונית לקבוצת המיעוט מהשם שבו משתמשים בני קבוצת המיעוט בהתייחסותם לעצמם : סוגיית התיוג אינה מצטמצמת למשמעויות הדקדוקיות ...  אל הספר