מהגנה למיומנות: טקסטים כמקור להוראת מחשבת ישראל ולתוכניותיה בחינוך הדתי הלאומי העל־יסודי (1971-1952)

72 דב שוורץ הראשונית של מרכז הרב מציבה קווי יסוד למחשבת ישראל כמקצוע מסודר בעולם הדתי עוד טרם הוקם החוג לפילוסופיה יהודית וקבלה באוניברסיטה העברית . כבר מתוכה ניכר המקום המרכזי של הספרות היהודית בימי הביניים . ישיבת מרכז הרב לא יישמה את התוכנית שהגה הנזיר, אולם הוא הפנה את תשומת הלב לדיסציפלינה . דת ומדע מחשבת ישראל כמקצוע לא צמחה בחלל הריק . אתגרים שונים שעמדו בפני הציבור הדתי הלאומי עוררו את הצורך בכינון דיסציפלינה כזו, ואני מבקש לעמוד על חלק מהם . הסוגיה הרעיונית המרכזית שהעסיקה את המחנכים הדתיים הלאומיים ביחס למוסדות העל-יסודיים במיוחד הייתה השילוב שבין המדעים למקורות היהדות . הסיבה לכך הייתה החילוּן הגואה בין צעירים דתיים שסיימו את לימודיהם . האידאולוגיה נתפסה כגורם חשוב בחינוך . מבחינות רבות ניתן לומר, שמחשבת ישראל כמקצוע צמחה מתוך הקונפליקט שבין דת ומדע . סוגיה זו נתפסה באותה העת כגורלית מבחינת הרלוונטיות של הדת בעולם מודרני ובמיוחד בארץ ישראל . אף הראי"ה קוק חש שמדובר באתגר חשוב, ועל כן חיבר כתב שלם העוסק בחיכוך שבין המדע ליהדות . "הנזיר" כינה חיבור זה "מורה נבוכים חדש", ולפני ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן