42 | לתווך את המתווכים : חינוך לאוריינות תקשורת בישראל ׀ רביב נאוה בנאמנות את רצונו של העם לגאולה, עודדה את רוחו, חיזקה את כוח סבלו, התגוננותו ויצירתו וחלקה רב בהקמת מדינת ישראל, והיא מוסיפה לראות את ייעודה הנעלה במדינת ישראל בהדרכת הציבור, בהסברת בעיות המדינה והציונות ובהקניית ערכים תרבותיים - חינוכיים לאזרח . ( ההסתדרות הציונית, 1950 ) ביטוי נוסף לתפיסת תפקיד העיתונות אפשר למצוא במאמרו של עזריאל קרליבך ( 1951 ) , עורך ומייסד מעריב, תחת הכותרת "מה זה עיתון ? " . המאמר נכתב בעקבות התבטאות של בן - גוריון בכנסת ולפיה "מי שיש לו כסף – עושה עסק, שוכר פועלים וכותב מה שהוא רוצה לכתוב" . אל מול גישה זו של העיתונות כמשרתת את בעל המאה, תובע קרליבך ( תחת שם העט ר' איפכא - מסתברא ) לא רק את עלבונה של הפרופסיה העיתונאית אלא גם הכרה בתפקידה הייחודי של העיתונות במפעל הציוני . במונחי הגישה המבנית - תפקודית ( McQuail, 1984 ) מבטאים דברי קרליבך וההסתדרות הציונית עדיפות לפונקציות של תיאום, המשכיות תרבותית וגיוס על פני התפקיד של סיקור הסביבה . העיתונות, ובפרט העיתון היומי, היו, במילותיו של אלתרמן, "השופר...
אל הספר