חומות : שער יפו והאסתטיקה של העתיק 49 סיליאנוס ? סטפנוס ? גרסימוס אולי ? לא יודע . בסיליוס ? שיהיה בסיליוס . על כל פנים, הטוניקה הארוכה שאך לפני שבועות ספורים עוד הייתה לבנה, תלויה על גופו כסחבה של זיעה ועפר, של דם ומלח-ים . כף רגלו מרוטשת, בשרו כאוב . אך הוא עצמו אטום לכאב, אטום לכול . חיכה מאוד לרגע הזה : הוא ניצב אל מול שערה של ירושלים והנה השער פתוח בפניו . אך בסיליוס אטום . השנה, לצורך העניין, היא 584 להולדת האדון . הביטחון בעיר ובדרכים המובילות אליה מוחזק היטב בידי צבא האימפריה, ושטף הצליינים הכביר הנוהר אל העיר מביא אותה לעלות על גדותיה ולגלוש אל מעבר לביצוריה : רחובות סלולים מחוץ לשער ומחוץ לחומה ; אכסניות, חנויות ודוכנים מקבלים את פני הבאים ממרחק . הכול סביבו שוקק . הנה מאפייה וחנות של בגדים ודוכן גדוש של אשכולות תמר שחורים . סמוך לחומה סדרה של דוכנים לממכר מזכרות קודש : אסימוני טין העשויים מאדמת ירושלים שניתן לפורר אותם לתוך מי שתיה כסגולה לריפוי ; צפחות קטנות לאיסוף שמן ממנורות המקומות הקדושים ; תליוני צלב מעץ או מברונזה . קבוצה של כמה גברים ונשים חולפת על פני בסיליוס, משליכ...
אל הספר