פרק חמישי: אובדנים

100 פרק חמישי שיקר אותי כבר מההתחלה . הייתי תמימה . האמנתי לו שהוא הכי טוב . מלך . מושלם . האמנתי לו . עכשיו החיים שלי פגומים, הרוסים . " ראיתי לפניי אישה חכמה, רהוטה, רגישה ומודעת לעצמה . אבל הסבל שלה היה כל כך חזק, שכל מה שאמרתי — על הפגמים שלנו כבני אדם, על היתרון בהתעוררות מהאשליה שהכול מושלם, על מה הם יוכלו להרוויח מהמצב החדש — הכול נפל על אוזניים ערלות . היא לא רצתה להבין, ואפילו כעסה עליי . "העולם שהכרתי נחרב לי ועל כך לא אסלח לו . " נפגשנו שוב ושוב במהלך השנים . גם לאחר שחייה חזרו לכאורה למסלולם, תחושת האובדן ליוותה אותה, ועדיין, עוד ימים רבים . מה שאיבדנו בספרי ר צ י ת י י ו ת ר, כתבתי על הדברים שאנחנו מאבדים במהלך חיינו . את אחד מהקטעים בספר הזה פתחתי בשורות שיר חזקות שהולמות 1 של בני, בן נרדי . בלב, הלקוחות מספר שירה דברים נלקחים ממך / בן נרדי דְּבָרִים נִלְקָחִים מִמְּךָ, כִּי אַתָּה פּוׂחֵד לְהִשְׁתַּעֲמֵם . וּבָחַרְתָּ מִישֶׁהִי שֶׁלֹא תּוּכַל לְרַסֵּן . עָזַבְתָּ אִשָׁה שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ, כִּי רָצִיתָ יוֹתֵר, זֶה מַגִּיעַ לְךָ . כְּמוֹ שֶׁנָּטַשְׁתָּ, עַכְשָׁו אַתָּה נִ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ