מכתבים 553 ובערב הלכנו לדניאלי, ידיד טוב, והנה סיפר לי שנתקבל מכתב ממך . לא קראתי את המכתב אבל ראיתי את כתב היד . ועודו יפה כשהיה . בלילה שתיתי בירה ורציתי לבכות . איני יודע מדוע . קראתי בזכרונות של מרדכי בן הלל הכהן על תל אביב הקטנה וחשבתי על אביך, על יוסף שכה אהבתי והערצתי . הוא עלה מבין הדפים . העיר הקטנה בעלת עשרים אלף האנשים . ויוסף, נער, כותב מכתב למנהלי הגמנסיה המתריע על מיעוט הלימודים בעברית ועל מִנְהל לקוי . חשבתי הכל מתערבל . חשבתי, שעות, במיטה, על כלבך רקס . על ידידך שאיני זוכר עוד את שמו שהיה גר בבית לידך . והמכנסים היפות שהיו לך . והתמונות שצילמת . ומכשירי החשמל שהיית עושה בהם נסיונות . והמטבח עם חלב קר . ויוסף על יד אלבום הבולים . והבית הכחול עם הדשא . והמלונה של רקס מאחור . וילדי נוער הזהב שלך, ידידיך, עם מכונית ועם בגדים יפים ואני אז בתנועת נוער ובז בז . אבל חשבתי שאז כשהיינו קטנים היינו מלוכדים במשהו מיוחד . אולי אני סתם חולם . אבל אתה היית בן יחיד . ואני זמן רב הייתי בן יחיד . ורנה היתה יחידה עד שנישא אלכס לאסתי . ואביך היה עסוק בחייו . ואמך, אתה יודע היתה אשה מרה וקש...
אל הספר