כתבי יד 435 [ קטע מחוק : פעם כשהייתי ילד רקדו במעגל וחנה התקרבה אליו, הם שרו אני עומדת במעגל ומביטה סביבי, ורציתי לברוח, אלא שכולם עמדו במעגל מסביבי והייתי מוכרח לרקוד איתה . שנאתי לרקוד ולעשות תנועות לפני כל הילדים, אף כי כשהם שרים נדמה היה שאולי איש לא מסתכל ויכולתי לרקוד ולהשתולל ולשיר כמטורף . ] הם ישנים פה מסביב כמו ההרים הללו פה, שחורים חסרי אישיות, חסרי הבעה [ התחלת מחיקה : ] אבל הם כאן ובתוכם מאות אנשים עם רובים ומכונות יריה, [ סוף מחיקה ] וכשיבוא הבוקר יתחילו היריות, ובבוקר הראות טובה מידי מכדי להחטיא . דן הוציא חפיסת סיגריות מכיסו הצית אחת ( את האור הם לא יראו מכאן, העשן יהיה שחור כמו שהכל פה שחור וחסר צבע ) ערב פסח היום, ערב פסח באמצע העולם, הייתי רוצה לשיר משהו, חשב לשיר משהו יפה ועצוב, משהו שיש לו התחלה וסוף ושאחריו בא עוד אחד ועוד כמה מילים יפות . כמו דגל או כותרת של עיתון, לשבת על ספסל על חוף ים רחוק מעבר להרים הללו ולספר למישהו שכל הדברים הללו, כל הלילות חסרי הצורה הללו הם אוויליים והם רק תקופה חולפת, להגיד להם שיואש לא נהרג אתמול ונהריה יבוא מחר ונחום וכולם, ונלך לקטוף...
אל הספר