378 פרק עשירי הוא היה מכוסה בסדין שלובנו היה רק זיכרון רחוק . בסדין היה חור עגול דרכו ראיתי את שיני הכלב כשהן מכרסמות את העצם בהתלהבות איומה . [ . . . ] החדר הריח כמו ארבעה גיהנומים בתחרות הריח הנורא, קירות החדר היו קלופים מחוסר ענין . החלון המסורג עמד כבדיחה באמצע הבהקוּת השחורה הזו כלא יודע מדוע הוא שם . עמדתי והבטתי לתוך החדר . [ . . . ] הוא היה קשור בשולשלת ארוכה וחלודה . הוא המשיך לנבוח מתחת לסדין ועיניו המאורכות והחייתיות מאוד התנוצצו שחורות ומבליחות מבעד לחור העגול . סגרתי את הפישפש וברחתי משם . חזרתי לתאי ונסיתי להמשיך למות . ראשי כאב והרגשתי הרגשת אין אונים . משהו לחץ על חזי כאילו עמדו ושיחקו עליו בכדור רגל, שקעתי במרה שחורה ונשימתי שהלכה ונתקצרה נעשתה נושפת ושורקת כשל גוסס . אני גוסס אמרתי בקול רם ונראה שהייתי מאושר לדעת שיסורי יבואו מהר על קיצם . פעם הייתי נער צעיר וכמהתי למות . במלחמה הלכתי מקרב לקרב משום שרציתי למות . איך הגורל צוחק בי — חייתי ועוד איך . [ . . . ] לא יהיה יותר נס . הפעם לא אנצל כאשר ניצלתי במלחמה . הפעם אני נגמר . אני חרצתי על עצמי את דין המוות . ערכתי לעצ...
אל הספר