במאבק הדורות 343 באים לשם ומספרים את הבדיחות ששמעו כבר מאה פעמים, בורחים מהבית, מהנשים המכוערות שלהם, מהילדים שעזבו . הפליא אותי שאני כל החיים עשיתי דברים, והקטעים שהיו לי במלחמת השחרור היו זכרונות רחוקים, ואלה אנשים שמאז ועד שנות ה- 09' עבדו לפרנסתם, אבל זה לא עניין אותם, הם חיו את הפלמ"ח [ . . . ] הם לא עשו שום דבר 47 בחיים שלהם מלבד לזכור . בקטע זה מן הריאיון קניוק מפריד את עצמו מהקבוצה וטוען כי הוא עשה בחייו הרבה דברים אחרים שהרחיקו ממנו את זיכרונות המלחמה, ואילו אצל חברי הקבוצה הזאת הזיכרונות נשארו טריים . כמו בביקור של קניוק אצל 48 גם כאן קניוק חברו יחזקאל, שנשאר שישים שנה באותו רגע שלפני הירייה, מנסה להגיע אל אלה שנשארו "שם" . עם זאת, הפעם הוא עושה זאת על ידי התרחקות מהריאליזם, שכן גם אם קיים שולחן כזה, שבו מעלים זיכרונות מתקופת הפלמ"ח, ברור שהזקנים היושבים אל השולחן אינם עתידים לפרוץ במסע של הרג ונקמנות כמו הגיבורים של קניוק בנובלה . נבלות נכתב ב- ,1997 אבל ראה אור שנית עם הנובלה "עיטים" יחד ב- 2006 . ההחלטה להביא לקוראים את שני הטקסטים האלה, השונים מהותית וסגנונית זה מזה, באות...
אל הספר