החברות של זונטג וקניוק

בין הקצוות : יורם קניוק וסוזן זונטג 125 תקופה . כמי שחווה הלם קרב בעצמו, כמי שאיבד את חבריו במלחמה וקבר אותם בלילות, הסיור בארץ והצילום של בתי הקברות, גופות החיילים ובית החולים שבו טופל הלום הקרב, היו לא פשוטים מבחינתו . האם זונטג ידעה את כל זה ? מדוע בחרה דווקא בו, ומדוע הוא נעתר לה ? כדי להבין את היחסים ביניהם, כדאי לחזור כמה שנים אחורה, אל פרסום ספרו של קניוק אדם בן כלב ב- 1968 ותרגומו לאנגלית ב- 1971 . זונטג נתקלה 37 אומנם בספר והוקסמה מן הדרך שבה דיבר קניוק על השואה ועל טראומה . זונטג לא הייתה עסוקה במופגן ביהדות שלה באותה תקופה, אבל ההקשר 38 על כריכת המהדורות הבאות באנגלית של השואה נגע כנראה בעצב חשוף . הופיע ציטוט מדבריה האומר כי מכל הסופרים שהכירה דרך התרגום לאנגלית של ספריהם, שלושה זוכים להערצתה — גבריאל גרסיה מרקס, פטר הנדקה ויורם קניוק . התלהבותה של זונטג מאדם בן כלב מתיישבת היטב עם העיסוק שלה בשערורייתי ובמלאכותי . בשנת 1964 היא כתבה את המסה החשובה שלה "הערות על קאמפ" . בהתייחסה לאומנות המאה העשרים, כך טענה בעניין טיבו של הקאמפ : [ זו ] אמנות שתכליתה לא ליצור הרמוניות אלא ל...  אל הספר