כשיוסף גרץ חזר מהמלחמה

70 פרק שני ש"למען האמת לא היה יוסף אפילו בקרבת ירושלים בזמן המלחמה", וש"את המדינה על מגש הכסף הביאו אחרים" ( עמ' 21 ) . יוסף, שמתואר כרזה, לא אתלטי במיוחד, ומתעניין בכימיה, שובץ לעבודה 15 בחדר גדול בשרונה, שבו הוא מנקה רובים, טוען רימונים, ומכין מטענים . להבדיל מיוסף, חברו אבי "פוצץ בתים על הקסטל בדרך לירושלים, ופרץ 16 גם אבי חזר לעיר העתיקה" ( שם ) . כמו התיאור של בועז מהיהודי האחרון, עם "קופסה מלאה וגדושה שיני זהב וטבעות שנטל מהערבים . הוא היה מוכר אותן אחת-אחת ושותה את התמורה" ( עמ' 42 ) . הוא מבלה בבית קפה, שותה לשוכרה מדי יום, ולומד אומנות אף על פי שאין לו כל כישרון לכך . הוא אבוד ב"שלום הפתאומי שירד [ עליו ] כאסון לא נחוץ ולא מובן" ( עמ' 36 ) . אבי הוא שחקן מלידה ו"להוט לספר את סיפורי המלחמה שזה עתה נסתיימה" ( עמ' 35 ) . לפרקים סיפוריו יכולים לשעשע, והוא נעזר באמצעים רטוריים ובהגזמות פרועות כדי לאחוז בתשומת הלב של מאזיניו ולעורר מתח, התלהבות ותדהמה . תכונותיו של אבי מתחברות אל התיאור של קניוק בתש"ח כאשר הוא מעיד על עצמו כי "חשבתי שאכתוב ספר הפוך מספר ראוי ואקרא לו 'הדבר הכי מצחיק...  אל הספר