פרק ה : הע ו רך ומלאכ ת ו׀ 321 פיזורם של שמות חכמים במדרש : לו אפשר היה להראות כי בפרשות אלה או אחרות נזכר חכם מסוים הרבה יותר מחכמים אחרים, אפשר היה לשער כי עורך אותן פרשות העדיף להזכירו במיוחד, או שהכיר את תורתו של אותו חכם יותר מתורתם של אחרים . אך מסתבר כי לא כך הדבר וחכמים נזכרים בתכיפות דומה במהלך החיבור כולו ר' יהושע בן לוי, למשל, מופיע בדב"ר שמונה פעמים ונזכר בפרשות דברים, ואתחנן, ראה, שופטים, כי תבוא ; ר' יהודה בן סימון, ששמו עולה בדב"ר שלוש עשרה פעמים, נזכר בפרשות דברים, ואתחנן, עקב, ראה, כי תצא, כי תבוא ; ריש לקיש נזכר עשר פעמים בפרשות דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תבוא, וילך ; ואילו ר' לוי — שנזכר בדב"ר שלושים פעם, יותר מכל חכם אחר — נזכר בכל הפרשות ( להוציא וזאת הברכה ) . בין כך ובין כך, חומר הגלם שעמד לפני העורך היה בעיקרו מתורתם של ראשוני אמוראי ארץ ישראל, וממנו סידר את חיבורו ביד דקדקנית . ביסוד החיבור עומד תהליך של בחירה וסינון . דבר זה ניכר, דרך משל, מבחירת הנושאים שיידונו במדרש ומבחירת היקף הדיון בכל נושא ונושא . מהשוואת ספר דברים המקראי עם מדרשנו, נראה בבירור,...
אל הספר