פ רק ד : ל ה שקפת עולמו של המדרש׀ 265 90 הן בגוף הפתיחה ( ואתחנן א' ; כי תצא ( דברים ט"ו ; עקב י"ב ) א' ; כי תבוא ח' ) —, בפתיחה בפסוק ( כי תצא ח' ; וזאת הברכה ג' ) , בדרשות ( ואתחנן כ"א, ל"ז ; עקב ו' ; שופטים ו' ; כי תצא ד', ) , בסיפורים עצמאיים ( דברים ט"ו ; ואתחנן כ"ד, כ"ה ; עקב ג' ; ראה ח' ; שופטים ט"ו ) , בסיפורים דרשניים ( דברים ט"ו, כ"ה ; ואתחנן ח' ) , במשלים ( דברים ב', י' ; ואתחנן ד', ו', י"א, ל"ו ) בנמשלים ( ראה ה' ; כי תצא י"א ) וכן בסוג המשל של "בנוהג שבעולם" ( דברים כ"א ; כי תבוא י"ב ) . מכאן שאין לעורך העדפה לדון בדמות האישה בפרשה מסוימת או באמצעות ז'אנר ספרותי מוגדר אחד . רישום נפרד של הדמויות המקראיות הנשיות שבמדרש מלמד 91 הראשונהכי את מרב תשומת הלב מושכות אם כל חי — חוה, 92 ובעיקר הדמות הנשית המרכזית הקשורהבאימהות —שרה, 94 רבקה ( דברים ט"ו ) , 93 עם זאת נזכרות במדרש גםבמשה — מרים . רחל ( דברים י"ג ; כי תצא י"א ) , חנה ( ואתחנן א' ) , אשת פוטיפר ( ואתחנן ח' ) , בנות יתרו ( ואתחנן ח' ) , בתיה בת פרעה ( כי תבוא ה' ) , ציפורה ( כי תצא א' ) , בת שוע אשת יהודה ( נצבים ד' ) ,...
אל הספר