מרטין בובר ואפשרות החברה המשותפת: בין אתיקה דיאלוגית שוויונית לאונטולוגיה דיאלקטית מנוכרת

מ ר ט י ן ב ו ב ר ו א פש ר ו ת ה ח ב ר ה ה מ ש ו ת פ ת 269 האלה, מהווה בתורה תנאי בסיסי לקיומם של חיים משותפים, כי היא מאפשרת ביסוס זיקה תודעתית, המגשרת על ההבדלים מבלי לבטל את קיומן של אי- הסכמות במישור המהות . זוהי חברות שנוצרת כתוצאה מהנכונות להמשיך ולהכיר באחר ולהיענות לקריאתו, גם אם קיים חוסר הסכמה ביחס לדברים מסוימים הנוגעים לצדדים המשוחחים . במילים אחרות, בובר מניח תשתית אתית ומעשית לחיים משותפים שהתנאים של קיומה הם : הכרה באחר, היענות לקריאתו, אחריות בפניו, וכוונות טובות ( Good Faith ) , גם אם קיימת מחלוקת איתו . אין בכך להתעלם מאמרתו של בובר שהאדם הוא יצור חושב ובכך הוא ישות אוטונומית, אך ההתוודעות לייחוד של האדם ומשמעות ההוויה יכולה 50 בהקשר זה טוען בובר "את מחשבותיו שלו חשבלהתרחש רק "בחברותא" . האדם תמיד בתורת אני, ובתורת אני קבע את האידיאות שלו בשמי-הכוכבים של הרוח ; אבל בתורת אנחנו העלה אותם תמיד לתוך עצם ההוויה, היינו 51 הספירה אל אותו סוג של הוויה שאני מכנה : הביניים, או הוויית-הביניים" . הפרטית איננה יכולה לאפשר לאדם לאשר ולאמת את עצמו ככזה . אישור ואימות זה יכול להתרחש...  אל הספר
כרמל