זיק ת ה'א ני ' ל׳א ת ה׳ ב ר ש ו ת ה חי י ם ה א נ ו ש יי ם לע ו מת ז יקת ו ל 'א ת ה ה נ צ ח י ' 185 עולם ה׳אני אתה׳ ברשות החיים עם בני האדם כמו כל מפגש בין-אישי, גם בזיקת האני-אתה ברשות החיים עם בני-אדם, ניצבים אנו לכאורה בפני ה׳אני׳ וה׳אתה׳ שלו . ולא היא . שלא כחוויית המפגש הסובייקטיבית מתרחשת זיקה האני-אתה ברשות הבין-אישית ; לא באני ולא באתה . מקום התרחשותה הוא במרחב שביניהם, ובניבו של בובר, ב- zwischen אשר כדוגמת השדה המגנטי נוצר על ידי הקטבים, האני והאתה, כשם שהאני והאתה שלו נוצרו על ידו . משמע : כאשר הדברים אמורים ברשות החיים הבין-אישיים בזיקת אני-אתה לא האני ולא האתה ניתנים להמשגה תבונית או אמוציונלית . קל וחומר שאין להבינם ולהגדירם על בסיס ההבחנה בין סובייקט כ'אני ל'אתה' כאובייקט שלו . השאלה העולה כמו מאליה היא אפוא : מהו העולם שבונה אב-הדיבר אני-אתה ? שאלה זו תקבל את מלוא משמעותה אם נזכור שלא האדם בחינת אני הוא מכוננו של עולם זיקת האני-אתה . שכן עולם זה מתכונן כמו מעשה חסד שיש בו מעין ׳ביטולם של כל חלקי העשייה ועמו 2 ביטולן של הרגשות עשייה [ … ] ' . פתרון לשאלה זו נמצא כבר בעמוד...
אל הספר