החשיבה הדיאלוגית ומגבלותיה

80 ר ו ן מ רג ו ל י ן המילוני המקובל של המושג, מצמצמת ואולי אף מסלפת את כוונתו של בובר 1 בובר עמד במקומות שונים על כך שהדיאלוג עליו הוא מדבר איננו ניכר עצמו . רק בשיח לשוני מילולי . יותר מכך, הוא טוען בספר אני ואתה שניתן להרחיב את הדיאלוג הבלתי מילולי להקשרים אמנותיים, ליחסי אהבה, לקשר עם הטבע ויותר מכך ליחסי אדם ואלוהים . באני ואתה בובר הציע מוצא מהתהום שפערה הפילוסופיה של עמנואל קאנט שכה הרשימה אותו כבר בצעירותו למול דתות ההתגלות ובראשן היהדות, שהרי המהפכה הקופרניקנית של קאנט הפכה את מושג ההתגלות האלוהית לבלתי אפשרי . על פי בובר "בכל רשות ורשות, דרך כל הנמצא אלינו מציצים אנו בשוליו של האתה הנצחי, מכל הנמצא אלינו שומעים אנו את משק ריחופו, בכל אתה ואתה שיח לנו עם האתה הנצחי, בכל רשות 2 קטגוריות החלל והזמן באמצעותן פועלת ההכרה מתנותורשות לפי דרכה" . את יחסי האני-לז ויוצרות את גבולות התבונה על פי קאנט, אולם התגלותו של הנצחי בתוך העולם אפשרית לדעת בובר למרות גבולות התבונה הקאנטיאניים משום שהיא מתרחשת במישור אחר ושונה מהותית . "עולם הלזים קשר לו בחלל 3 מכאן שבובר ראה בקשריובזמן . עולם-האתה...  אל הספר