הקונפליקט והבדיחה

170 ה ת פ ק י ד ה פ ו א ט י ש ל ה א פ י ז ו ד ה ה פ נ ט ס ט י ת ב ס י פ ו ר ה ר י א ל י ס ט י ה ק צ ר הראשיים של ההלוויה ושל כל מעגלי החיים אחרי ההלוויה . אך הנוטה למות נחוש שלא כך יהיה . במחקר הפסיכולוגי על הנוטים למות, ישנה התייחסות לתהליך שהם עוברים, ליחסם כלפי המוות המתקרב ולא רק ליחס של משפחתם כלפי 2 בתהליך של הנוטים למות, ביחסם כלפי המוות הקרב, ישנם האובדן . שלבי התמודדות של הכחשה וגם של מיקוח . הנוטה למות בסיפור כאן נעזר 3 הוא מצהיר שהואבהומור כדי להתמקח עם המוות וגם כדי להכחיש אותו . רוצה לספר בדיחה על חשבון המוות ולא לתת לו מקום . פנייתו אל ההומור, אם כהכחשה ואם כבריחה, נראית כאילו הוא מנסה להפוך נושא קשה וכבד למשהו קליל ובכך להכחיש את תוקפו . הבחירה בכדור פורח כאיור על ארונו נראית כניסיון להוכיח שהוא עוד יחזור כמו כדור פורח, שהוא ממריא אך הוא עוד ינחת חזרה . האם יש כאן רמז מטרים שנחזור אליו בסוף הקריאה ונבחין בו ? הנוטה למות דבק בשלו ומצהיר שעוד יצחק על המוות, שהמוות "ירום הודו" לא יצליח להשתלט עליו . במיקוח עם המוות הנוטה למות רוצה למות כשידו על העליונה באמצעות הבדיחה שלו . ...  אל הספר