הגעגוע כתנועה אינסופית בתוך הווה מתמשך

013׀ " לכמה מו לדת ז קו ק הא ד ם" הללו משלימים זה את זה . דוגמה לתנועה האינסופית המתקיימת בגעגוע אפשר למצוא, כאמור, בסיפור "מעשה באבדת בת מלך" שמפאת אורכו אביא רק את תמציתו : "מעשה במלך אחד שהיו לו ששה בנים ובת אחת . ואותה בת הייתה חשובה בעיניו מאד, והיה מחבבה ביותר, והיה משתעשע עמה . פעם אחת היה מתוועד עמה יחד ונעשה ברוגז עליה, ונזרק מפיו דיבור : שהלא-טוב יקח אותך ! בלילה הלכה לחדרה, ובבוקר לא ידעו היכן היא . והיה אביה מצטער מאד, והלך לבקשה אנה ואנה . עמד המשנה-למלך [ . . . ] וביקש שיתנו לו משרת וסוס ומעות להוצאות, והלך לבקשה . והיה עליו לבקשה מאד, זמן מרובה מאד, עד שמצאה" האיש משוטט זמן רב בשדות, יערות ובמדבר, מגיע למבצר ובהיכנסו מתבונן בנעשה . הוא רואה את מלך המבצר המצווה להביא את המלכה, ומזהה אותה כבת המלך . הוא מספר לה שאביה מצטער מאד, ומבקשה זה מספר שנים . על שאלתו, כיצד אפשר להוציאה, עונה היא : "אי אפשר לך להוציא אותי כי אם כשתהיה בוחר לך מקום ותהיה יושב שם שנה אחת, וכל השנה תתגעגע אחרי להוציא אותי . ובכל זמן, כשיהיה לך פנאי, תהיה רק מתגעגע ומבקש ומצפה להוציא אותי, ותהיה מתענה ....  אל הספר
כרמל