סיפור חיים: פרקי זיכרון והתבוננות

832׀ יצי רה וגעגו ע מפליא עד כמה בהירים זיכרונות הילדות הרחוקים והעלומים, במיוחד אלה הכרוכים בהרי הקרפטים ובמישורים הרחבים שהשתרעו לרגליהם . בחופשות הקיץ האחרונות היינו גומעים את ההרים ואת המישורים באיזו ערגה מפחידה . כמו ידעו הורי שאלו החופשות האחרונות ומכאן ואילך החיים הם תופת ( סיפור חיים, עמ' 6 ) . ואמנם, הזיכרונות הראשוניים המובאים ב"סיפור חיים", בעיקר זיכרונות של מרחבי הנוף והזמן יהפכו בהמשך ליסודות מרכזיים ב"אבי ואמי" : סדר הזמנים התבלבל, לא עוד קיץ וחורף, לא עוד ביקורים ארוכים אצל הסבים בכפר . חיינו נדחקו בחדר צר . זמן מה היינו בגטו ובתום הסתיו גורשנו . שבועות היינו בדרכים ולבסוף במחנה [ . . . ] משנות המלחמה אני זוכר מעט מאוד [ . . . ] אבל כפות הידיים, כפות הרגליים, הגב והברכיים זוכרים יותר מן הזיכרון [ . . . ] פעמים אחדות עלה בידי להאזין לגופי וכתבתי כמה פרקים, אבל גם הם רק פרגמנטים של ממשות אפלה שלעולם תהיה צפונה בי . אחרי המלחמה עשיתי חודשים אחדים על חופי איטליה ולאחר מכן על חופי יוגוסלביה . היו אלה חודשים של שִׁכְחה נפלאה [ . . . ] שנים רבות הייתי שרוי בתרדמת שכחה [ . . . ]...  אל הספר
כרמל