אהבת העברה: ג'ודי דיוויס

הגעגוע בט יפ ול — דוגמ א ות קלי נ יו ת׀ 143 הבלתי אפשריות למימוש, וכי תסכול מסוים של אותן משאלות — שמביא, במונחי חיבור זה, להתפתחות של געגוע — יכול לאפשר למטופלת לפנות מהדמויות האדיפליות לבחירות מתאימות ואפשריות יותר . המקרה שאציג כאן נוגע אם כן להבנת מקומו של הגעגוע בהתפתחות הנפשית המאפשרת למטופל להתנתק מהמושא האדיפלי ולהתפנות לקשרים אינטימיים עם אובייקטים אחרים תוך התגברות על טראומה מינית ועל חרדות הנקשרות בתסביך האדיפלי . תחילה אציג את המקרה ואחר כך אציע בחינה שלו לאור מקומו של הגעגוע בתהליך הטיפולי . דיוויס, בהמשך ללוואלד ( 1979 Loewald, ) , ולסירלס ( 1958 Searls, ) מציעה לראות את המפתח להתרת התסביך האדיפלי לא רק בחוויה שעובר הילד, או המטופל, ובהכרה שלו כי הפסיד במאבק מול ההורה, אלא בחוויה שלה שותפים שניים : הורה-ילד או מטפל-מטופל החולקים כל אחד מצידו תשוקות ואיוויים ביחס לאחר . השניים נאלצים לוותר לא רק על מימוש התשוקה — מכוח הנורמות המוסריות — אלא גם על אידיאל רומנטי, כל זאת למען חוויה פחות מושלמת ויותר אינטימית ופגיעה . עיקרון זה מתקיים כאמור גם בתפיסת הגעגוע כפי שהוצגה לעיל : ת...  אל הספר