ח ל ק א : מ ב ו א 156 לבגרות וכישלונו מוביל להתפכחות ; הגיבורה היא המספרת, והיא עוברת מייצורו של סיפור האהבה במעשים לכתיבה עליו במילים . לעומת זאת מצביעה כרמון פרשת האהבה אינה אלא- ארבל גם על שוני : לדעתה, בסיפורה של כהנא הדלק להתגבשותו של כוח יצירה עצמאי, המוצג במנותק מהגבר . לכן עבור נעימה, בשונה מתרצה, "המפנה בדרך היצירה בסיום ) מכתיבת שירה לכתיבת פרוזה, מכתיבה למען הגבר ובשלו לכתיבה כמטרה בפני עצמה ( מסמן הכרעה תיד" . אך האמנם יש כאן שוניאופטימית וקונסטרוקטיבית, הפונה אל הע ? י עקרונ כרמון בעיתון- מאלף לקרוא בהקשר זה מאמר קצר שכתבה עמליה כהנא ן יום השלושים לפטירת עגנון, לצד כותבים אחרים . היא לציו ידיעות אחרונות מספרת שיש יצירות של עגנון שהיא נמשכת לחזור ולקרוא בהן, ובצידן "יצירות שאינני מצליחה לגשת אליהן . אלו כן אלו כספר חתום . למשל, מעלעלת אני עתה אחר : ב'סיפור פשוט', 'שבועת אמונים', 'בדמי ימיה' . הדבר יקרה אף בכל סיפור [ תמיד, הכל מרמז על שמעבר . . . סיפורים סתומים . או משפטים סתומים ] דעתו . כשאינני אפילו מתחילה להשיג-המעשה . אולם, כיצד לרדת לסוף-לסיפור היה קורה לו אלמלא כתבם"...
אל הספר